איך פעילות גופנית יכולה להזיק לך?
ח. נגר במקצועו, בחור בשנות השלושים לחייו, גדול, שרירי ולאחר התקף גב קשה, סבל מספר חודשים בגלל פריצת דיסק (בלט דיסק שהפך לפריצה). הוא הגיע אליי בעקבות המלצה להיכרות והתנסות בהתעמלות בריאותית. התחלנו בכמה תנועות בסיסיות. ח. התקשה להבין מה אני מבקשת ממנו- לבצע תנועות בטווחים קטנים, לעשות תנועות עדינות, לשחרר אזורים שלא אמורים להשתתף בתנועה. "מעולם לא נתקלתי בבקשות מוזרות שכאלו" טען בפני. "עבודת גוף צריכה להיות בכוח אחרת לא עשיתי כלום!" הביע את דעתו לגבי פעילות גופנית אפקטיבית.
לאחר כמה תנועות, עשינו הפסקה. עצרנו כדי שירגיש את הגוף שלו ואת השפעת התנועות עליו. ח. כמעט ולא הרגיש את ההשפעה של התנועות על גופו. הוא לא היה רגיל לתת את דעתו לפרטים הקטנים ולאבחנות עדינות. הוא היה רגיל לפעילות מאוד אינטנסיבית: חדר כושר, הרמת משקולות, ריצות, גירויים חזקים על הגוף וצורך להרגיש את הכאב תוך כדי תנועה. על סקלת התנועה שלו סומנו שני מדדים בלבד. אפס תנועה או 100. באמצע לא היה כלום. כל המפגש התקשה ח. להבין מה אני רוצה ממנו ובסיום המפגש יצא כאוב ומבולבל.
אחרי המפגש עם ח. הגיעה אלי לסטודיו מטופלת נוספת. אישה עם היסטוריה ארוכה של מחלות לא פשוטות בכלל. הרופאים דוחקים בה כבר שנים להתחיל להתעמל. ערכנו שיחת היכרות והתחלנו להתנסות בתנועות כדי שהיא תכיר את דרך העבודה ותחוש את ההשפעה של התנועות עליה וכדי שאני אוכל ללמוד יותר מקרוב את גופה.
היא בצעה את התנועות לאט ובזהירות הנדרשת במצבה (עבר של סרטן, החלפת כתף ומחלה אוטו אימונית נדירה), כשהיא נהנית מכל רגע. מגופה המתנועע, המתפתל, מהאיברים הנמתחים והמצטופפים, המתרחקים והמתקרבים. היה ברור שהגוף שלה מתעורר לחיים.
ואז היא אמרה לי: "הגוף שלי היה רעב לתנועות האלו. איך לא הגעתי קודם?!" שני אנשים. שני מטופלים. כל אחד עולם ומלואו והתחושות אחרות לגמרי. איך זה?
פעילות גופנית בריאה נמדדת לא רק בכמה אלא בעיקר ב"איך"
וכשמדובר על בריאות ועל מניעת מחלות וכאבים ה-"איך" הזה הוא קריטי. ככל שנהייה מאומנים להקשיב לגופינו וככל שגופנו יהיה נוכח באופן חד וצלול בכל רגע, נוכל להימנע מתנועות מזיקות. נוכל לחוש התחלה של כאב (או שריד שלו) ולטפל בו באופן מידי בעזרת תרגילים. כך נמנע העמקה והתפשטות הכאבים, לעיתים עד כדי התקף חזק, שעלול להשבית אותנו לשבועות או לחודשים. הערנות שלנו למתרחש בגופנו יכולה להיות קריטית במניעת נזקים או בהאטת קצב היווצרותם.
היכולת לשים לב לפרטים הקטנים בתוכנו ולאלו שמקיפים אותנו היא מיומנות נרכשת בכל גיל בעזרת אימון אך ככל שנשכיל לחנך אליה את ילדינו, כבר בגיל צעיר, כך האפקטיביות שלה תתעצם עם השנים. הטמעת יכולת זו תאפשר לנו, בסופו של דבר, ליהנות לא רק מבריאות גופנית אלא גם מבריאות נפשית ומאיכות חיים אמתית.