אף מכונית לא תעבור טסט בלי טיפול מקדים: שמן. מים. בלמים. אורות. ומה באשר לגוף?
בבוקר נסעתי למוסך. טיפול שגרתי.
"מהו הטיפול?" שאלתי את המוסכניק שלי. "שמנים", הוא ענה. "למה?" המשכתי ושאלתי, "חייבים להחליף את השמן הישן והעכור בשמן נקי" הוא הסביר לי בסבלנות. "יש הוראות יצרן מדויקות של כמה שמן לשים, מאיזה סוג ומתי להחליף אותו. הכול כדי לשמור על תפקוד תקין של המנוע, הגיר והבלמים. מי שמקפיד על כך סביר להניח שרכבו יאריך ימים ואיכות הנסיעה תהיה חלקה ומהנה." פסק המוסכניק.
מיד שאלתי את עצמי, מה עם הגוף שלנו?
למה אין יצרן עם הוראות חד משמעיות על איך צריך לשמור על בריאותינו.
אבל גם בלי הוראות יצרן, לכולנו היום ברור, יותר מתמיד, שכל מה שהגוף שלנו מבקש כדי לא לסבול מכאבים והגבלות בתנועה הוא שנפעיל אותו בצורה בריאה. נשמור עליו לפחות כמו על המכונית שלנו. בעצם, הרבה יותר. בהתחשב בזה שאף אחד לא מחזיק מכונית 80 שנה בממוצע. אפילו לא חצי מהזמן הזה. אפילו לא רבע.
הגוף שלנו הוא כמו מכונה. גם הוא צריך שמן
בין יתר הדברים שאנחנו צריכים לדאוג לגוף שלנו, הוא שימון המפרקים. רק כשאנחנו מניעים את המפרקים לכל כיוון שאפשרי להם, מופרש חומר סיכה (סינוביאלי) שגורם לתנועה בהם להיות חלקה וקלה. לא חורקת. לא רועדת. לא כואבת. כי אלו מהווים נורות אזהרה. ממש כמו במכונית, אם הן מופיעות, סימן שמשהו במכונית שלנו לא עובד טוב.
שימון המפרקים הוא רק חלק מתחזוקת הגוף. יש לחזק ולהגמיש רצועות, גידים ולפתח כוח וגמישות בשרירים. שרירים חלשים לא יוכלו להפעיל את הגוף שלנו כמו שגלגלים חסרי אוויר לא יגלגלו את מכוניתנו בבטחה.
רגע לפני שנתחיל לנסוע, נכוון את המראות, את המושב ואת גובה הכיסא.
רגע לפני שנתחיל את היום, נשפר את היציבה, נארגן את מנח כפות הרגליים בקרקע ונזקיף את הגוף. נשימה קלה ורצופה היא כמו דלק למנוע ויאללה אפשר לנוע בהנאה וללא כאבים.
מתי הטיפול הבא? בעוד כמה ימים.
בניגוד למכונית, התעמלות בריאה צריכה להיעשות על בסיס קבוע. פעמיים בשבוע זה בסיס טוב כדי שהגוף לא יתנוון (יש לו נטייה חזקה לכך).
הרבה יותר נעים לנהוג במכונית מטופלת. היא נוסעת חלק. בלי רעשי רקע ובלי התנשפויות. גם גוף שנותנים לו טיפול תנועתי מיטיב, גומל לנו בהרגשה טובה של שחרור, פעילות נטולת כאבים וזקיפות חיים.
