סל הניצחון

בסוף, מכל הילדים שבקבוצה, היה זה הוא שקלע את סל הניצחון.

הוא- הילד שהתעקש לא לוותר לעצמו.

הוא- הילד שבקלות היה יכול לתפוס את המשבצת של "החכם"

ולוותר על משבצת "הכדורסלן."

הוא הילד שבחר.

בעצמו.

בחר להתמודד. בחר להתמיד. בחר להתאמץ.

שבוע אחר שבוע.

בעיקשות הוא הגיע.  

עם מוטיבציה ושמחה הוא הגיע.

לעבוד הוא הגיע. להתקדם.

להשתפר. 

הוא- הילד שההורים שלו בחרו בו.

בחרו להשקיע בו.

בחרו לעזור לו.

בחרו לא לוותר על שום חלק שבו, גם לא על החלק החלש,

גם לא על החלק המתקשה.

הוא הילד שההורים שלו האמינו בו וביכולות שלו.

הוא הילד שההורים שלו התעקשו עליו.

ראו את העתיד המזהיר שלו גם כשהווה היה מאתגר.

הוא הילד שסבתא שלו הביאה ולקחה.

כל שבוע. לאורך כל השנה.

בלי דילוגים. בלי פספוסים.

כל שבוע עשתה את מלוא המאמצים.

כי האמינה. ראתה קדימה. 

הוא הילד שעודדתי אותו.

שתמכתי בו.

הילד שראיתי מתאמן.

מתעקש. לא מוותר.

נלחם. נופל וקם.

הוא הילד שקלע את סל הניצחון

ילד עם סרבול מוטורי

שלא נותן למוטוריקה לסרבל לו את החיים.

אם אתם הורים, מורים או מחנכים,

אל תשכחו שילדים עם סרבול מוטורי

יכולים להיות ילדים מנצחים.

תנו להם צ'אנס.

החוליה החלשה

החוליה החלשה

בעידן בו המודעות לספורט הולכת ותופסת תאוצה, רבים מהאנשים כבר מבינים את החשיבות של "למה" להתעמל אבל רק מעטים שמים דגש על "איך".

להמשך קריאה »