התעמלות במחשבה אחרת| דנית ניצן - למאמר המקורי

בשיטת "מחשבת הגוף" אין מראות, אין אביזרים ואין חתירה להישגים גדולים יותר ויותר. זו לא התעמלות, מסבירים מורי השיטה, זו דרך להבנת הגוף

בסטודיו "מחשבת הגוף" של שחר לין ברחובות אין פרקט, אין מראות, אין אביזרים, אין מכשירים ולא מושמעת מוסיקה. המורה לא מדגימה את התנועות כי אם עומדת כשפניה אל הקבוצה, והמתרגלים אינם לובשים בגדי ספורט מעוצבים ונעלי ספורט משוכללות אלא עומדים בבגדי כותנה וטריקו, ללא נעליים לרגליהם.

"אין פה שום דבר שיכול להסיט את תשומת הלב מהגוף, מתחושותיו ומהעבודה המדויקת והנכונה אתו", אומרת לין, בת 50 מכפר בילו, המלמדת "מחשבת הגוף" 25 שנה. בתחילת השיעור חברי קבוצת המתרגלים עומדים ומתרכזים בדבריה של לין. "המטרה הראשונה היא להתנתק מהחוץ ומהסביבה ולהתמקד בהנחיות שלי, כי אני מעבירה אותן באופן מילולי ולא בהדגמה", אומרת לין. "לשיטת מחשבת הגוף אין מראות ואביזרים, אבל יש שפה משלה. כשאני מנסה לכוון לתנועה מסוימת אני מנסה להיות מדויקת ככל האפשר בתיאור האזור שאני מתכוונת אליו ובהסברת האופן שאני רוצה שיפעלו בו".

למשל, בתחילת השיעור "מארגנים את העמידה". לין אומרת לסדר את כפות הרגליים מקבילות, ברוחב מפרקי הירכיים, עם קשתות כף רגל מורמות ובהונות פרושות. היא עוברת מכפות הרגליים כלפי מעלה, לברכיים. הברכיים צריכות להיות רכות - כלומר לא מיושרות יתר על המידה, להיות מונחות בקו אנכי מעל הקרסול, כשהפיקות מכוונות קדימה ולא פנימה או החוצה.

דיוק אינו מותרות

שרירי בטן המפתח למניעת כאבי גב- בטן רפויה ובולטת איננה רק בעיה אסטטית. אם נזכור לרגע כי הבטן היא בעצם צדו השני של הגב התחתון נבין את ההשלכות :כאשר הבט בולטת החוצה היא מהווה משקולת המעמיקה את השקע המותני כתוצאה מכך נוצר לחץ מוגבר על חוליות הגב התחתון וזה מזמין כאבים .חיזוק ואיסוף של הבטן באופן מושכל וכחלק מאורח החיים, חשוב ביותר לשמירה על בריאות הגב התחתון ולארגון היציבה כולה .

שיטת מחשבת הגוף שונה מכל שיטות ההתעמלות המוכרות. מוריה אינם מכנים אותה התעמלות אלא שיטה, דרך חיים, הבנת הגוף. עיקריה הם "לימוד התנועה הבריאה, הזורמת, ההרמונית, המדויקת והאסתטית", כפי שמתארת המורה מיכל גרוסמן מתל אביב, המלמדת את השיטה 30 שנה. לדברי גרוסמן, "מה שמרתק בעיני הוא שהרמוניה, זרימה, אסתטיקה, דיוק ובריאות הולכים יחד. מה שמדויק והרמוני הוא גם בריא. ודיוק אינו מותרות - צריך הבנה מדויקת בשביל לעבוד בריא, בשביל לא לעשות נזקים. השיטה שלנו נובעת מהבנת התנועה של הגוף. הבנה לעומק, לפרטי פרטים".

את השיטה הגתה, ייסדה וביססה יוספה מיכאלי, שכתבה את הספרים "מחשבת הגוף" ו"על סימטריה ואסימטריה". מיכאלי מלמדת את השיטה יותר מ-50 שנה ומדריכה מורים שפועלים בכל הארץ. כיום גם בנה ובתה של מיכאלי מלמדים את השיטה לצדה. לדברי לין, "בשיטות האחרות מדרבנים את המתרגלים לעשות יותר - יותר מהר, יותר כבד, יותר חזק. במחשבת הגוף המטרה היא להגיע לעשייה הנכונה ולאו דווקא ליכולת המקסימלית. לא לנצל את היכולת המפרקית עד הסוף, למשל, אלא לשמור על רזרווה כדי למנוע בלאי מואץ. אנחנו מנסים ללמד אנשים להיות מדויקים בטווח התנועה שלהם ובעוצמת הכוח שהם מפעילים, למצוא את עוצמת הכוח הנכונה - לא המרבית ולא המעטה מדי. מנסים להגיע לדיוק של תנועות בתרגול, ולדיוק של תנועות ביום-יום".

לכל שיעור יש נושא, והנושאים מגוונים: התמקדות באזור גוף מסוים, למשל הגמשת מפרקי הירכיים; נושא יכול להיות גם קשר של מרכז הגוף לפריפריה (כלומר לידיים ולרגליים); או ארגון הגוף (איך לארגן את מרכז הגוף לפני שעושים תנועה ביד או ברגל). עולם מושגים שלם נרכש יחד עם הלימוד, כמו ידע והבנה על תהליכי הגוף. העצמות מתחזקות, יש שכלול ושיפור של יכולת תנועה, היציבה משתפרת, ותקלות וקלקולים נמנעים, אומרת לין.

כך התיישרתי

את שיטת מחשבת הגוף, ואת יוספה מיכאלי, פגשה גרוסמן, בת 53, רגע לפני שהחליטה לנטוש את לימודי החינוך הגופני בסמינר הקיבוצים. מיכאלי לימדה את עיקרי שיטתה במסגרת "מגמה בריאותית" בסמינר. "שמעתי שמעריצים אותה ומפחדים ממנה, והיא נשמעה לי מעניינת. דיברו עליה המון. הגעתי לשיעור הראשון והאמת הכתה לי בפנים. הרגשתי שמשהו שם נכון מאוד, אמיתי מאוד, ושאני רוצה לדעת עוד ועוד". בעקבות המפגש החליטה גרוסמן להישאר בסמינר, ואחרי הלימודים ביקשה להמשיך ללמוד אצל מיכאלי. "מאז ועד היום אני נפגשת אתה לשיעור פעם בשבוע. תמיד יש מה ללמוד ממנה, כל שיעור הוא גילוי מחדש של הגוף. אף על פי שאני בעצמי בונה שיעורים כבר 30 שנה, אני מגלה דברים חדשים בכל מפגש עם המורה הזאת, שהיא גדולת הדור".

רחלי קמיניץ, כלכלנית שעושה הסבה לפסיכולוגיה בימים האלה ומשמשת אסיסטנטית של פסיכיאטר, פגשה את מיכל גרוסמן כשהיתה בת 12. כיום היא בת 36. "בבדיקה בבית הספר גילו לי "עקמת בגב", היא מספרת. "העקמת היתה כל כך ניכרת שקראו לי 'אוזניים בכתפיים' ובשאר כינויים. אמא שלי ואני התנגדנו נחרצות לשימוש בסד יישור לגב, שהיה האופציה היחידה. במקרה אמי שמעה על מיכאלי ממישהי שסיפרה לה על אשה שמתקנת את הגוף. התחלתי ללמוד אצל מיכל גרוסמן, התיישרתי, ונשארתי". כיום אין שום עדות לכך שהיתה לה אי פעם עקמת. "כשהגעתי לשיעורים של מיכל הרגשתי, באינטואיציה, שקורה פה משהו אחר ונכון",

היא אומרת. "התמדתי וזה שינה לי את החיים, לא רק מבחינת העקמת אלא מבחינת ההרגשה הכללית שלי, הבריאות שלי, התחושה הנעימה שלי עם עצמי".

קמיניץ ילדה תאומות, ולדבריה אחרי הלידה הסגיר גופה את המעמסה שיצר ההריון. "חזרתי לתרגל ושוב הרגשתי שאני מתיישרת, שאני מתחזקת, שהבטן שלי, שהיתה ענקית ומדולדלת, מתכנסת בחזרה פנימה. מובן שאני ממשיכה ללכת לסטודיו פעמיים בשבוע בבקרים, ומרגישה איך התרגול הזה משנה לי את היום ונותן לי אנרגיות להיות מי שאני".

הכאבים עברו

הקושי לתאר במלים עבודה מדויקת על תנועות זעירות, עבודה השונה כל כך ממה שאנשים מכירים כשאומרים להם "תרגיל" או "תנועה", ניכר בתיאור המילולי של המופע "נביעה", המבוסס על שיטת "מחשבת הגוף" ואשר הוצג במרכז סוזן דלל למחול: "התנועה מאירה את האופי הפיסולי המיוחד, הנובע מתחושת גוף נכונה", נכתב בתוכניית המופע. "הפיסול המתהווה, חומק ומשתנה, מגוון בצירופים, מדייק בפרטים, מאזן בהעברות תנועה, מתמצא בחלל. נע בנועם ורוך בין שחרור והתמסרות לבין איסוף ושליטה. התנועה, המבוססת על הבנת יחסי הגומלין בין האיברים, מובילה לתגובת שרשרת בזרימה אינסופית".

מלים ברורות מאלה אומרת רחל ששון, בת 56 מתל אביב, מנחת קבוצות באוניברסיטת תל אביב. "אני אדם שהתעמל בכל מיני מסגרות במשך כל החיים", היא מספרת. "תמיד הייתי באיזושהי מסגרת של התעמלות. לפני 14 שנה התחילו לי כאבים חזקים בצוואר ובכתפיים שהקרינו לראש ולעין שמאל. הרופאים לא מצאו כלום ורק רשמו לי תרופות נגד כאבים. זה נמשך חודשים ולא היה פתרון. הרגשתי שזה קשור בעמוד השדרה, ביציבה. התחלתי לשחות ולעשות יוגה, אבל זה לא עזר. חברה שדיברתי אתה סיפרה לי על מיכל גרוסמן ועל מחשבת הגוף. התחלתי לתרגל והשיטה מצאה חן בעיני מיד. התמסרתי, ובתוך כמה חודשים הכאבים עברו".

מאז, 15 שנים ששון "מתגלגלת בכל בוקר מהמיטה לשטיח ועושה 20 דקות של תרגילי מחשבת הגוף בשביל לפתוח את היום". ובכל מקרה היא לא תפסיד שיעור. "השיעורים הם טריפ", היא אומרת. "זו לא התעמלות, זה טיפול".