כדרור כדור –עולם שלם של התפתחות

ילד מכדרר

ישנם ילדים שהספורט הוא חלק אינטגראלי מהם. הם אוהבים לרוץ, לקפוץ ולרכב על אופניים. חלקם מפגינים יכולות ספורטיביות במגוון גדול של תחומים. זה פשוט בדם שלהם. לעומתם, ילדים אחרים, יהיו מבסוטים לחלוטין אם תתנו להם להפעיל את שרירי המוח. ספרים, מחשבים או יצירה לסוגיה, מושכים את ליבם הרבה יותר מחולצה רטובה מזיעה ושיער דביק.

תחרות זה לא שם המשחק ילדים כאלו זקוקים לסביבה ספורטיבית "עדינה" הרבה יותר. סביבה בה התחרות והניצחון הם לא "האישו", אלא התנועה עצמה על כל היבטיה. ילדים אלו, אולי לא יהפכו לספורטאים אולימפיים, אבל יגלו, שהתעמלות יכולה להיות דבר כייפי ששווה להוציא בשבילו את האף החוצה.

לשם דוגמה ניקח את משחקי הכדור. ילד שמשתתף בחוג כדורסל או בחוג כדורגל, נבחן לא רק מול עצמו אלא גם מול חבריו. אם הביטחון העצמי שלו
לא מספיק מובנה, הוא עלול להרגיש תחושה של כשלון, לא רק ספורטיבי אלא גם חברתי, כשהילדים האחרים יתעצבנו עליו שהוא פספס הזדמנות להבקיע גול (או סל) ,או אפילו למסור את הכדור למישהו חזק שהיה קרוב אליו.

תנו לילד כזה אימון מונחה על כדרור כדור ותוכלו לראות איך בנוסף למיומנות שהוא מפתח בנושא, גם החיוכים מתפתחים. כדרור כדור נראית פעולה
פשוטה למדי ולא מאיימת, אבל תתפלאו כיצד היא מסוגלת לבנות עולם ומלואו של התפתחות גופנית, מנטאלית חברתית ורגשית בלי להעמיד את הילד מול "קבוצת שופטים". זה אולי נשמע לא אמיתי אבל זו המציאות לאמיתה.

צעד קטן לילד צעד גדול להתפתחות זה "כולה" כדרור כדור. נכון. ו "כולה" בהיפוך אותיות זה ה-כ-ו-ל!

  • ריכוז- על מנת להצליח לכדרר את הכדור באופן רציף צריך להתרכז. הסחות דעת יגרמו לכדור "לברוח" לכיוונים לא רצויים.
  • קשר עין- עם הכדור והמרחב הכרחיים על מנת לבצע את הפעולה בהצלחה. בשלב ראשון, כשמקפיצים את הכדור במקום,
    מספיק קשר יד- עין אבל בכדרור בהליכה או בריצה כל ההסתכלות המרחבית נכנסת לפעולה.
  • שימת לב לתנוחת הגוף- מצב הכתפיים, רוחב הפיסוק בין הרגליים, קשת הרכינה אל הכדור. הכרת מנחי הגוף השונים,
    נכנסים למודעות לא רק בזמן ההתעמלות אלא גם בפעילויות יומיומיות כמו ישיבה והליכה.
  • חידוד התחושה בכפות הידיים- המגע עם הכדור מפתח את היכולת החושית.
  • חיזוק שרירי הרגליים
  • גירוי לסקרנות- תחושת ההצלחה שמגיעה עם ההתנסויות הקלות, מעודדת סקרנות. למשל, איך זה לכדרר מהצד או
    תוך כדי הליכה או ריצה. הסקרנות הזו היא טבעית והיא תוצאה של הנאה והצלחה המשולבות זו בזו.
  • מודעות לוויסות כוח- הפעלת כוח חזק מידי על הכדור יגרום לו "לעוף" החוצה, ואלו עוצמה חלשה מידי לא תאפשר
    לו לחזור ולהתרומם. עם הזמן מפתחים הילדים תחושת וויסות ויודעים להפעיל בדיוק את כמות הכוח המדויקת לכדרור טוב.
  • שליטה בתנועה ובדיוקה –איך שולטים בכדור? איך מכוונים אותו לכיוון שבו רוצים "שילך"? כל אלו מתפתחים בהדרגה
    וצומחים מתוך הלימוד, ההנחיה וההתנסות.

ילד שלומד לכדרר כדור בצורה מדויקת ונכונה, יפתח שליטה עצמית, מודעות גופנית, בטחון עצמי, חשיבה עצמאית ואפילו
כישורים ספורטיביים מצוינים. אין זה מפליא, שפעמים רבות, דווקא ילדים שנוטים לעבוד יותר עם הראש ופחות עם הגוף, דווקא הם,
כשהם מגלים את היכולות הגופניות שלהם, הופכים לפופולאריים גם משחקים הקבוצתיים.

***הכותבת הינה מורה מוסמכת לחינוך גופני בעלת הסטודיו "מעברים" בחדרה, התעמלות תנועתית בשיטת מחשבת הגוף לילדים, נוער ומבוגרים.